אליהו שלום נעלה בע"מ ואח' נ' jumbo shoes inc ואח'

פסק דין

1.לפנינו בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על החלטת כב' הרשם א. פוני בת.א. 48397-07-12 מיום 15.11.12 (להלן – ההחלטה) , שבה נדחתה בקשת המערערים לביטול פסק דין שניתן נגדם ביום 9.10.12 (להלן – פסק הדין), וכן ערעור על עצם ההחלטה.

2.ביום 25.7.12 הגישו המשיבים , אשר מתגוררים בארצות הברית ועיסוקם במסחר בנעליים (להלן – נקש), תביעה כספית נגד המערערים, חברה שעיסוקה במסחר בנעליים בישראל ובעלי המניות והמנהלים בה (להלן - אליהו).

התביעה ( ת.א. 48397-07-12) הוגשה בסדר דין מקוצר, על סכום של 247,437 ₪ בשל הפרה לכאורה של הסכם למכירת נעליים שנחתם בין הצדדים.

3.משלא הוגשה בקשה למתן רשות להתגונן – ניתן פסק הדין אשר קיבל את תביעת נקש במלואה.

4.אליהו הגישו בקשה לביטול פסק הדין בטענה כי בפיהם טענות הגנה טובות, אשר נטענו בעותק של בקשת רשות להתגונן שצורפה לבקשתם.

לעצם אי הגשת בקשת הרשות להתגונן טענו אליהו כי לא היו מיוצגים , ומשכך - לא ידעו מה המועד שבו היה עליהם להגיש את הגנתם , וכי טעו בחישוב מניין הימים, משסברו כי בשל תקופת החגים טרם חלף מניין הימים להגשת בקשת רשות להתגונן מטעמם.

5.הבקשה נדחתה בהחלטה נשוא הערעור שלפנינו.

הנימוקים לדחיית הבקשה היו כי לא צורפה לתיק בקשת הרשות להתגונן, כפי שנטען על ידי אליהו, ובנסיבות אלו , ומשלא טענו אליהו בגוף בקשתם טענות לגופה של התובענה - לא הוכחו, ברמה הלכאורית, טענות הגנה או כל גרסת הגנה אחרת שיהיה בהן כדי להדוף את תביעת נקש ולהצדיק את ביטול פסק הדין.

כב' הרשם פוני העיר, כי גרסת הגנתם של אליהו היתה חייבת להיות מועלית בבקשתם ומעוגנת בתצהיר, שעליו יהיה ניתן לחקור אותם.

6.בכתב הערעור פורשים אליהו תמונה שונה מהנטען בהליך הקודם.

לטענת אליהו, מיד עם קבלת כתב התביעה הם פנו למשרד עו"ד מוני עזורה אשר אמור היה להגיש בקשת רשות להתגונן מטעמם, אך הדבר לא נעשה ואליהו הופתעו לקבל את פסק הדין.

לטענתם, כאשר פנו לעו"ד עזורה הוא אמר להם לא לדאוג וכי פסק הדין יבוטל, אולם, לטענתם, עו"ד עזורה לא יידע אותם בדבר הגשת הבקשה לביטול פסק הדין ומה עלה בגורלה, ורק לאחרונה הופתעו להתבשר כי פסק הדין נותר על כנו.

7.לגופה של התובענה טוענים אליהו, כי נקש הונה אותם כשסיפק להם את הנעליים באיחור ניכר ומסוג ירוד ביותר, בעוד שעובר להתקשרות הציג להם נעליים של מותגים יוקרתיים בלבד.

אליהו טוענים כי נקש "עשה להם עוקץ" והוציא מהם כסף רב במרמה ושלא כדין, ובכך היסב להם נזק כבד מאוד , שהביא לקריסתה של המערערת 1 ורישום עיקול על המערער 3.

עוד טוענים אליהו , כי יש למחוק את התביעה לחלוטין נגד המערער 3, אשר אינו קשור לחנות הנעליים ולניהול החברה, המערערת 1.

8.לטענת אליהו, שגה כב' הרשם פוני כשדחה את בקשתם לביטול פסק הדין, הואיל והיעדר בקשת הרשות להתגונן ו/או אי פירוט טענות ההגנה נגרמו בשל רשלנות של עורך הדין שייצג אותם , וכי בידיהם טענות הגנה טובות המצדיקות ביטול פסק הדין , מתן רשות להתגונן, על מנת שיהיה להם יומם בבית המשפט.

9.אשר לאיחור בהגשת כתב הערעור - מבקשים אליהו הארכת מועד בימים ספורים מהטעם, לטענתם, כי סברו שעו"ד עזורה יגיש את הערעור ורק לאחר שהאחרון סירב לעשות - פעלו במהירות להגשת הערעור באמצעות עורך דין אחר.

10. כטענת סף מבקשים נקש לדחות את הערעור מהטעם שהוגש באיחור.

לגופו של עניין טוענים נקש, כי ניתן לאליהו יומם בבית המשפט, כשניתנה להם ההזדמנות להגיש את בקשת הרשות להתגונן, וכל טענותיהם כנגד עו"ד עזורה אינן מעניינה של תובענה זו ואין בהן כדי להצדיק את פתיחת התיק מחדש ופגיעה בזכות ההסתמכות של נקש על פסק הדין.